מנחים ורכזים

רשימת אנשי קשר ובעלי תפקידים בתכנית מישרים

שאלון אמון ושביעות רצון מצד בית ספר להורי התלמידים.

מודל מעשי של תכנית "מישרים" – חיבור בין תהליכי זהות למצוינות בפריפריה. הציר הזהותי בתכנית "מישרים" בכי"ח נועד להכשיר מורות להוביל בכיתותיהן ובבית הספר תהליכים חינוכיים מבוססי-זהות, לשלב שיח זהויות במקצועות הרוח והחברה ולדאוג לנוכחותן של זהויות התלמידים השונות בכל המרכיבים והמרחבים המהווים את בית הספר.

שאלון למילוי תוכן שיחות אישיות עם תלמידים, להעמקת היכרות, זיהוי חוזקות וחיבור לזהות.

תמונת המפה הכיתתית נועדה לעזור להכיר את מגוון הזהויות של תלמידי הכיתה. כלי זה מאפשר הרחבה של נקודת המבט של המורה בעת המפגש עם תלמידי הכיתה ויכול להוות בסיס להיכרות מעמיקה ומכבדת של הזהויות השונות. על בסיס המידע הנאסף באמצעות כלי זה, ניתן לתכנן את תוכניות ההוראה והלמידה באופן שמנכיח את זהויות תלמידי הכיתה באופן חיובי

פדגוגיה מבוססת זהות באוריינות לשונית – כלי לתכנון יחידת הוראה.

אותנטיות היא מושג מופשט ומעט חמקמק שבבסיסו עומדת נאמנותו של אדם לזהותו ולתרבותו חרף השפעות חיצוניות. בחברה הבנויה על היררכיה בין תרבויות, שפות וזהויות, קיים ניסיון מתמיד של יחידים וקהילות הנמצאים בתחתית ההיררכיה לנסות להידמות לזהויות ולתרבויות הנמצאים בפסגתה. ניסיון זה כרוך במחירים כבדים שמשלמים אלה המנסים לשנות את זהותם ותרבותם ובהפסדים של החברה כולה שמאבדת את הערכים והתרבות של קהילה שלמה בתוכה. זיהוי התהליכים שיוצרים הפנית עורף לאותנטיות, וחיזוק הזהות והתרבות המקוריים מאפשרים תהליך של תיקון לפרטים וקהילות שוויתרו על אוצרותיהם הזהותיים תרבותיים ורוצים לשוב אליהם .

שינוי חברתי הוא תהליך עומק, שיש בו השפעה על תפיסות עולם, מבנים חברתיים ונורמות התנהגותיות. בשל גורמים רחבי ההיקף המתחייבים בתהליך זה, גורמים כלכליים, גאוגרפיים, דמוגרפיים ועוד, היכולת להניע אותם נתפסת כנחלתם של מנהיגים ומקבלי החלטות ברי סמכות. הובלת תהליכים אלו נוטים להקשר עם תכונות כגון עצמה, כריזמה ונחישות. לעומת זאת, רגישות נתפסת כתכונה חשובה לאנשים פרטיים, אך לא כזו הנחוצה למנהיג. במרחב הפרטי אנחנו רואים אנשים שעושים פעולות שנובעות מראיית האחר ורגישות לצרכיו, פעולות היוצרות שינוי במרחב בו הם חיים. למעשים פשוטים, בין אישיים, יש כוח לשנות נורמות חברתיות במעגלים הולכים וגדלים, כך שבפועל מעשה של רגישות הוא מעשה מנהיגותי. שינוי חברתי אמיתי ועמוק יתרחש כאשר מעשיהם הרגישים של אנשים "פשוטים" יתחברו לפעולותיהם של מנהיגים רשמיים. אימוץ תכונת הרגישות תאפשר גם למנהיגים אלו לפעול מתוך ראיה אמיתית של האחר, חיבור למונהגיהם ויכולת לזהות ולחוש את מצוקותיהם.

מערכת החינוך מצפה למעורבות הורית ורואה במעורבות זו תנאי להצלחת המעשה החינוכי. מעורבות זו צריכה לבוא לידי ביטוי, לתפיסת בית הספר בפעולות מסוימות כגון השתתפות באסיפות הורים ובפעילויות בית ספריות, נציגות בוועד כיתה, קשר רציף עם המורים ועוד. מערכת חינוך עלולה ליצור מצב שבו הורים משכבות חברתיות מוחלשות כלכלית ומעמדית נתפסים ידי החברה ומערכת החינוך כהורים שאינם אכפתיים ומעורבים מספיק בחינוך ילדיהם מכיוון שהם במקרים רבים אינם פעילים באופן הזה. בחינה מעמיקה ורגישה את הקושי של הורים אלו יכולה לגלות שאינו נובע מחוסר התעניינות או חוסר רצון להיות מעורבים אלא מהדרך בה מודדת מערכת החינוך אכפתיות ומעורבות הורית. ההתנהלות השיפוטית כלפיהם מתייגת, מחלישה ומדירה הורים אלה באופן שאינו מאפשר להם להשמיע את קולם ויוצרת אצלם ניכור כלפי המערכת והימנעות ממעורבות ולעתים אף תוקפנות כלפיה. בית הספר הינו בעל תפקיד משמעותי בחינוך, אך להורים תפקיד מכריע יותר בחינוך ילדיהם, הבסיס לחינוך והלמידה נבנה בבית. יחס של כבוד לבסיס החינוכי שמעניק הבית, כל בית, ללא תיוג של מצב כלכלי או מעמדי יאפשר שיתוף פעולה וימנע החלשה נוספת של הורים. היחס המכבד תלוי ביכולת להקשיב להורים אלו, להיפתח להתרבות ולשפה שהם מביאים איתם ולדרכים בהן הם מבטאים את עצמם.

בחברה המערבית שותפות הנשים במרחבים הציבוריים הולכת ומתרחבת, תהליך שהמנוע המרכזי שלו הן תנועות נשים שמטרתן ליצור שינוי חברתי. שותפותן של נשים במעגלים החברתיים מעוררת את הרצון להיות שותפות גם במרחבים ציבוריים של החיים היהודיים. בחברה המסורתית והדתית בישראל מתרחשים בשנים האחרונות תהליכים של הקצנה דתית שאחד התוצרים שלהם הוא הדרה של נשים מהמרחב היהודי הציבורי בטענה ששותפות שלהן במרחבים אלה היא פגיעה בהלכה. תהליכים מנוגדים אלה גורמים לתנועות מגדריות במרחב היהודי לדחוף לצמצום הפער בדרכים רדיקאליות שעלולות לפגוע במשפחה ובקהילה ובערכים המרכזיים שלהן. זיהוי מסורות שמאפשרות לנשים שותפות במרחב הציבורי היהודי והבנת מרכזיותה של המשפחה בבניית חברה מתוקנת מאפשרים להניע תהליך של שינוי במעמדן של הנשים מבלי לפרק מסגרות ערכיות אחרות.