תוכניות לימוד

התכנית 'חולמים ומשנים' מיועדת לבני נוער בכיתות ט–י, היא מציעה להם לחלום ולפתח חזון חברתי בעזרת חיזוק תחושת המסוגלות שלהם, דרך בחינה ביקורתית של המציאות. בנוסף, התכנית פותחת בפני התלמידים דרכים שבהן יוכלו להגשים את חלומותיהם בהווה ובעתיד. מערכי השיעור בחוברת זו משלבים שלוש דרכים בכדי לנטוע בבני הנוער אמונה ביכולת לשנות ולהניע לפעולה: חיבור לזהות האישית דרך זיהוי מקורות הכוח והחולשה של הפרט ושל קבוצות ההשתייכות; התבוננות ביקורתית בגורמים לאי השוויון החברתי; ובחינה של דרכים לשינוי ולתיקון חברתי. במרכז כל שיעור עומד לימוד בית מדרשי שעיקרו דיאלוג, המשלב בין לימוד תוכן לבין שיח שנותן מקום לממדים אישיים ולזהויות שונות של תלמידים, מחזק חיבור למקורות, ושם דגש על גיבוש עמדה אישית כלפי הערכים והתוכן שהם מציעים.

התכנית פותחת צוהר להגות היהודית בנושאים קיומיים נוכח האתגרים הרעיוניים שזימן העידן המודרני. זאת על רקע השפעת מעצמות אירופה בארצות האימפריה העות'מאנית ותקומת דור חדש בארצות המזרח, שרגליו נטועות במסורת היהודית וידיו רב לו בתרבות ארצות המערב, דור החובק עולם ומלואו, שמערב ומזרח כרוכים אצלו זה בזה. התכנית מורכבת משמונה פרקים נושאיים, שבכל אחד מהם נוצר מפגש רב-ממדי בין דעות ועמדות שונות מתוך בית המדרש המסורתי ומחוצה לו. לפיכך, אין בפרקים השקפה אחת אחידה המייצגת את ההגות היהודית בארצות המזרח, אלא מגוון קולות המתמודדים עם אתגרי המודרנה. יש בתכנית חידוש בלימודי מחשבת ישראל: הצצה אל נדבך חסר, אל הוגים ויוצרים כמו: הבן איש חי, הרב יוסף משאש, ז'ק דרידה, הרב בן-ציון עוזיאל, הרב חיים דוד הלוי, הרב ליאון אשכנזי "מניטו", ויקי שירן, סמי מיכאל ועוד רבים. כמו כן, מביאה התכנית הגות מעניינת, שיכולה לרענן את הדיון בסוגיות הפילוסופיות הניצבות במרכז ההוויה הישראלית העכשווית.

טקס הענקת תעודת זהות לתלמידי כיתות י', הוא טקס מעבר לאומי, המציין קבלת אזרחות ישראלית, המקנה כרטיס כניסה, להשתתפות בחיים האזרחיים של מדינת ישראל, על חובותיה ועל זכויותיה. מבחינה חוקית, קבלת תעודה הזהות היא אוטומטית, אך מבחינה מהותית, קבלת תעודת זהות מסמלת את קבלת הערכים האזרחיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. למרות זאת, אנו עדים להתגברות גילויי הגזענות, תופעות האלימות וחוסר סובלנות בקרב בני נוער, הסותרים את ערכי המדינה. תופעות אלו, קשורות באופן ישיר להכרות סטראוטיפית עם האחר, ובהעדר לגיטימציה לשונות.